באומנות שלי אני מתעסקת בעיקר בצילום כאמצעי וכחומר גלם. אני יוצרת וממחזרת דימויים מן הקיים לכדי דימויים חדשים. תמיד יצרתי, כי הרגשתי שחסרה פלטפורמה למי שמדברת ונראית כמוני. כשהבנתי את המשמעות של המקום שאני נמצאת בו הבנתי שאני אמנית, שיש בי רצון וצורך לשינוי – אפילו הקטן ביותר.
את הדימויים שהייתי צריכה תמיד עשיתי, בניתי ויצרתי בעצמי, ועל הדרך הזמנתי את מי שצריך.ה לקחת חלק מהיצירה או להיות חלק ממנה. רוב היצירות שלי עוסקות בי, כאישה שחורה, שמנה או מלאה, לא באמת משנה, ובגרעין המשפחתי שלי.
כשאני בשלבי יצירה זה כמו להיות בדייט, כי בכל יצירה נדרש זמן כדי להבין אותה ולהכיר אותה. אני שואלת אותה שאלות והיא מחזירה. לפעמים אני מבינה שזה לא זה – וממשיכה הלאה בחיפושים.
כשהיצירות שלי יוצאות לרשות הכלל המשמעות שנתתי להן כבר לא משנה, אני מזמינה את הצופה להסתכל על היצירה כמו על דף לבן, ליצוק עליו את הפרשנות שלה.ו ולהכיל את המקום שלה.ו.
אמנות היא לכולן.ם, ואני יוצרת בשבילי ובשביל מי שרוצה וצריך.ה.